תוצאת חיפוש

¹איתן ישראלי, ²יהודה שינפלד

Israeli Biohazard Ltd¹ רמת גן, ²המרכז האוטואימוני על שם זבלודוביץ', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

עד עתה, כשחוקר או רופא היה שולח מאמר לכתב עת רפואי־מדעי, המאמר היה עובר תהליך של סיקור עמיתים review) (Peer ועל פי חוות דעת העמיתים, העורך שקל אם לקבל את המאמר או לדחותו. פרסום המאמר בכתב העת לרוב אינו חייב בתשלום כלשהו, אולם מספר כתבי עת יוקרתיים גובים תשלום עבור עמודים נוספים או תמונות שהמחברים עמדו על פרסומם בצבע. בנוסף, קוראים החפצים בשליפת המאמר ממקורו וקריאתו, נאלצים לעיתים לשלם על כך כמנויים או לפי מאמר.

גד קרן, יהושע שמר, יהודה שינפלד

מערכת עיתוני "הרפואה" ו-IMAJ, ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), רמת גן

קידום אקדמי ומקצועי של מדען, רופא או רופא חוקר, תלוי במספר הפירסומים המדעיים שפירסם במהלך שנות פעילותו וביוקרה המדעית של העיתונים שבהם פירסם המועמד לקידום את מאמריו.

מערכות העיתונים המדעיים הקימו במשך השנים מנגנוני סקירה ובחינה של מאמרים טרם פירסומם, כדי להעריך את איכותם, חדשנותם ותקפותם. פילוסופים של המדע כגון קרל פופר, קון ואחרים, התמודדו עם השאלה כיצד לבחון את תקפותה של תיאוריה מדעית ותקפות מסקנותיהם של מחקרים מדעיים. בתחום הרפואה התמקדה ההתלבטות בעיקר לגבי בחינתם של אמצעי אבחון וטיפול, עובדה זו הביאה בשנת 1948 את Austin Bradford Hill לחקור שיטות טיפול בחולי שחפת במתכונת מחקר אקראית(Randomized)  ולפתח מתודולוגיות מחקר, המיושמות היום בהערכה של תרופות [1].

דוד רבינרסון, ערן הורוביץ, יואב פלד 

בית-החולים לנשים הלן שניידר, מרכז רפואי רבין, פתח-תקווה

סיקור עמיתים הוא הליך שבמיסגרתו מבוקר מאמר הנשלח לפירסום בעיתון מדעי על-ידי סוקרים, האמורים להיות מומחים מוכרים בתחום בו עוסק המאמר, והמחליטים על קבלתו, תיקונו או דחייתו. סיקור העמיתים מלווה את הפירסום המדעי-רפואי מאז תחילתו. בשל חוסר השקיפות של ההליך והכוח המוחלט בדבר דחייה או קבלה של מאמר, המרוכז בידי העורכים והסוקרים של העיתון, כמו גם בשל היעדר מדדים אחידים המקובלים לביצוע ההליך, נמתחת ביקורת רבה עליו והיא מפורטת בגוף הסקירה. לעורכי וסוקרי כתב-העת 'הרפואה' אחריות מיוחדת בבואם לבחון מאמר המופנה אליהם, בשל היות 'הרפואה' הבמה היחידה הרפואית-מדעית בשפה העברית.

יהודה שינפלד, יהושע (שוקי) שמר, גד קרן

מערכת "הרפואה"

עורכי 'הרפואה' קראו בעיון את מאמרם המעניין של רבינרסון וחב'. הללו מבקרים את הליך סיקור העמיתים (Peer review) הנהוג במרבית העיתונים המדעיים והרפואיים בעולם, וגם ב"הרפואה", תוך ציון איפיוניו והדגשת חסרונותיו בעיקר בארצנו הקטנה, שבה הסיכוי להטיה (Bias) בלתי אובייקטיבית על-ידי סוקרים אולי גדול מזה הקיים בעיתונים בינלאומיים.

יהושע שמר, יהודה שינפלד,

מערכת "הרפואה"

"הרפואה", עיתונם של הרופאים בישראל, משקף את הפעילות הרפואית הקלינית בישראל. מירב ומיטב הרופאים שולחים מאמרים ל"הרפואה" והעיתון המופץ בקרב כל חברי ההסתדרות הרפואית בישראל, מהווה כרטיס ביקור עדכני של המחברים ואמצעי להעברת מידע בין הרופאים והחוקרים. הודות לכך, הגיע עיתון "הרפואה" בשנים האחרונות לרמה מקצועית גבוהה מאוד והדבר בא לידי ביטוי גם במלאכת העריכה הצרופה. כתיבת מאמר מדעי-רפואי היא אומנות לשמה. היא כוללת שלבים רבים, החל מגיבוש הרעיון המרכזי, דרך איסוף החומר, ניתוח הנתונים ועיבודם ועד לדרך הצגת הדברים בצורה מגובשת ובהירה ברמה מדעית הולמת. כתיבה לעיתון "הרפואה" מטילה על המחברים תוספת נכבדה של התייחסות לשפה העברית המהווה מיקטע נוסף במרקם הכולל של מעשה האומנות.